יום רביעי, 15 ביולי 2026

"מרגל מטבעו" (A Spy by Nature), הספר הראשון בסדרת אלק מיליוס, רוברט האריס

"מרגל מטבעו" (A Spy by Nature) היא הכותרת של רוברט האריס לספר הראשון בסדרת אלק מיליוס. 

מכאן אפשר להבין - מדובר בספר ריגול. כמו בלשים מקצועיים, גם מרגלים מתחלקים בגדול לשני סוגים : אלה שהם אמיצים נועזים שמצליחים לתעתע במי שהם מרגלים אחריו; ובירוקרטים אפורים שלמעשה אין הבדל גדול בינם לבין כל פקיד מדינה אחר. 

מיליוס שייך קצת לז'אנר השני, אבל גם מאוד מאוד לז'אנר שלישי: מרגלים שאינם מרגלים מטבעם, בניגוד לכותרת של האריס. או אולי כן. מיליוס הוא לוזר מטבעו. אבל אולי דווקא גם מרגל מטבעו. 

מכאן, מטבעו של הז'אנר, עשויים להופיע המוני ספוילרים, כך שאם מישהו נתקל בבלוג הזה (שביננו נועד בעיקר עבורי כתיעוד קריאה ולכן לעצמי אין לי בעייה לעשות ספוילרים על ספר שקראתי) - ראו הוזהרתם. 

מיליוס הוא קצת לוזר. בתחילת הספר אנחנו פוגשים אותו כשהוא עובד בעבודה שהוא אינו מרוצה ממנה, לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה אחרת (ויש בה מן השקרנות), וכמעט מגויס ל-SIS, שירות המודיעין הבריטי (מה שנקרא MI6). הוא מסונן החוצה, כי עולים עליו ששיקר על משהו. אז זהו? לא זהו. הוא מגויס לאיזשהו פרויקט מפוקפק - באופן שלא בדיוק ברור מה רמת האימון שהוא מקבל כדי להפוך ל"מרגל מטבעו". ובלי להיכנס לפרטי הפרויקט, הוא מסתבך בשקרים של עצמו ונכשל. 

כלומר, לא מרגל בירוקרט רגיל, אלא מרגל בירוקרט לוזר, כי הוא אדם לא-אמין. 

האם זה ספר "מציאותי"? עד כמה שספרי ריגול באופן כללי קצת מושכים אותנו לעולם נסתר שאין לנו מושג מה קורה בו?

מצד אחד, חפפנות אינה זרה לי כישראלית - ולצער כולנו, אחרי 7 באוקטובר, כנראה שאפשר להגיד ש"חפפן מטבעו" היא כנראה הכותרת המתאימה לתרבות הסמוך וה"יהיה בסדר" הישראלית. אם הצד השני מתוחכם מספיק ומרדים אותנו עם מזוודות של דולרים מקטאר וקונספציות. 

גם חוסר מקצועיות באימון המרגל כמו שמתגלע בספר הבדיוני הזה, הוא כנראה לצערנו לא לגמרי לא בידיוני. אנחנו כמובן לא יודעים מה קורה היום - אבל אנחנו יודעים שאנשי "הפרשה" נשלחו למשימותיהם עם מינימום אימון, עם מינימום ידע איך יתמודדו עם חקירות אלימות ועם עינויים, עם מינימום הדרכה כיצד לא להיתפס. הם היו צעירים יהודים-מצריים "רגילים", לא איזה גיבורי-על, שהתגלו כגיבורי-על אמיתיים למרות הפשלנות של הבוסים שלהם. 

מצד שני, איכשהו, האפרוריות הזו, שגם מסתובבת בתחום האפור; ההסתבכות בשקרים; העובדה שלא ברורה בדיוק הנקודה והמטרה - קצת מאכזבות. ובשורה התחתונה - מיליוס כאדם פשוט אינו מעורר הזדהות או רצון לקרוא את הרפקתאותיו.  

האם אקרא את הספר הבא? שאלה טובה. 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה