עוד בלשית סדרתית-אזורית גרמנית לאוסף, עוד המון דיאלקט.
הפעם המת נמצא על הפיסטה , כלומר מסלול סקי הררי, שאני תוהה מה הקשר בינו לבין המונח פיסטין, כמו גבעה מהצבא (רובי רוזנטל טוען שהמילה באה מרוסית, פיזדז וכו', ולא פיסטה) . ומי הוא המת: מורה נערץ וכריזמטי, אבל עם וואחד שלדים בארון שמתגלים אחד אחרי השני, כל אחד יותר מחריד מן הקודם, עד כדי כך שכשמתגלה מי רצח אותו, כמעט מרחמים על אותו אדם.
מסלול הסקי נמצא בגרמיש-פרטנקירכן, עיירת סקי ממש על הגבול עם אוסטריה שהיו בה גם אולימפיאדת חורף (1936, של הנאצים) וגם אליפויות עולם בסקי. הדיאלקט: דיאלקט של דרום בוואריה שזוועה לשמוע אותו, אבל מתרגלים לקרוא אותו מדי פעם.
ומי הבלשית? אירמי מנגולד היא אישה בגיל המעבר, רווקה, חיה עם אחיה בחווה המשפחתית ועדיין ממלאת גם את חלקה בעבודת החווה לצד עבודתה כבלשית. בלשית לא רעה, קצת אפורה (בצורה מכוונת, שכן פרג שוברת מדי פעם את הקיר הרביעי : בראשה של אירמי עוברות השוואות בינה לבין בלשים מסעירים יותר שבטלוויזיה; ובשיחה עם סופרת פופולרית זו האחרונה מביעה את דעתה שחבל שאין יותר בלשים כמו מגרה של סימנון). דווקא את מגרה אני לא מאוד מחבבת (אולי נפלתי על תרגום לא מדהים, או שהקצב המיושן הוציא אותי מדעתי), אבל אירמי האפורה דווקא מעניינת.
אקרא ברצון את ההמשך.
עם זאת, לא מומלץ לגמרי לקוראי גרמנית ברמה בינונית, כי יש לא מעט דיאלקט, וכי הקצב טיפונת איטי ואפור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה