ואחרי הבסטסלר, חזרה לטראש שאף אחד לא שמע עליו מעולם. יש לי משיכה מאוד חזקה לייצוגיים יהודיים ופה יש ייצוג יהודי על ספידים. בבית אבות בפלורידה (סליחה, דיור מוגן, או במקרה הזה Retirement Community, כלומר קומפלקס דירות שמיועד למזדקנים) נרצחות דיירות, אחת אחרי השנייה.
מי הרוצח/ת?
כדי לגלות את התעלומה - גלאדי גולד, אחת הדיירות המבוגרות שהיא גם חובבת מושבעת של ספרות בלשים קלאסית, מחליטה לעמוד בראש "צוות חקירה" מאולתר שהיא מקימה יחד עם חברותיה.
מבחינת ייצוגים יהודיים (ואולי גם של קשישים): הספר מלא בכל קלישאה אפשרית. שימוש בסלנג אידי-אמריקאי, איזכור יין של מנישביץ, איזכור של השואה ועוד ועוד.
מבחינת הרוצח/ת, כבר מאמצע הספר דמות אחת משכה את תשומת לבי, ותהיתי אם לא מדובר במי שאחראי/ת למה שקורה.
בתוך העלילה יש גם דמויות לא פחות סטריאוטיפיות אחרות - גם שתי הדמויות הלטיניות לא נמלטות מייצוג שנשמע לי מאוד פלקטי, וגם הדמות עם הנכות.
ובכל זאת, איכשהו לא חשבתי שהספר מזעזע וסביר מאוד שאקרא את ההבא בסדרה, שנקרא Getting Old Is the Best Revenge . למרות כל המגרעות של הספר, יש בו משהו שובה לב ואהוב, כמו איזו דודה נודניקית שמספרת לי את קורותיה, או דוד מביך בליל הסדר. גם אותם אנחנו אוהבים למרות שהם קלישאה.
את מי לדמיין בתור דמויות נוספות? את ההורים של סיינפלד ושל ג'ורג', כמובן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה