כמובן לא תורגם לעברית (וגם לא לגרמנית) וגם לא יתורגם, כי מדובר בחטיף מקומי, לא באיזה יצירת מופת.
Stefanie Ross Das Schweigen von Brodersby
הספר הזה שייך למין ז'אנר כזה שיש בגרמניה, של מותחנים "אזוריים" - שמתרחשים בכפר או בעיירות קטנות ונותנים לנו גם קצת "צבע" על האזור. הפעם, האזור הוא אזור כפרי בצפון גרמניה, ליד הים הבלטי.
מכיוון שאף פעם לא הייתי שם, אני יכולה רק להסתמך על תמונות בגוגל מפות:
לשאר תושבי גרמניה יש אגב סטריאוטיפ, שתושבי האזור שתקנים ולא ממש פתוחים לזרים/חדשים, אבל יש ליאן שטרום, גיבור הסיפור, מזל גדול בתור "חדש":
- הוא הרופא החדש. רופא זה מצרך נדיר באזורים הכפריים של גרמניה, שכנראה הופך אותך לפופולרי מעצם היותך שם. עד כדי כך, שבמדינות הפדרליות של גרמניה יש מדיניות של שני מסלולים בבתי הספר לרפואה: מסלול רגיל שכמעט בלתי אפשרי להתקבל אליו (כמו שאנחנו מכירים גם מבתי"ס לרפואה בארץ); ומסלול שקצת יותר קל להתקבל אליו (יחסית, גם כן צריך ממוצע גבוה וכו') - אם מתחייבים להיות רופא באזור כפרי במשך 10 שנים לפחות אחרי סיום הלימודים.
- יאן לא שייך לתכנית הזו, הוא רופא לשעבר ב-KSK, שזה כמו סיירת מטכ"ל של הגרמנים. והוא בורח לכפר אחרי השירות בגלל טראומה באפגניסטן. פה צריך להגיד, שבניגוד לארץ, שפה אנחנו כולנו מכירים מישהו שהיה בסיירת, או בשייטת, או בקורס טייס, ורוב הנשים גם חוו אותם (לאו דווקא רק בצידם הזוהר, כי סה"כ גם גברים-גברים הם אנשים רגילים שיכולים להיות סתם נקניקים), בגרמניה כמעט אף אחד לא מכיר מישהו שבצבא. גיוס החובה בוטל לפני כ-20 שנים, ומאז הפופולריות של השירות הצבאי נמוכה ביותר. יותר נמוכה מן האפשרות להיות רופא כפרי...
- אז באיזשהו מקום מעניין שה-trope הזה של רופא מסוקס על אופנוע ששירת במקבילה של סיירת מטכ"ל הוא בינלאומי וקיים גם במדינה עם יחסים מאוד מורכבים עם הצבא שלה, כמו גרמניה. גם החברים החדשים שיאן פוגש במהלך השהות שלו בכפר הם בחלקם גברים-גברים כאלה ששירתו במקבילה הגרמנית לשייטת-13 וכו'.
ויש בזה משהו, כי חלק ניכר מן הספר הזה הוא לא whodoneit אלא howcatchthem: ידוע לנו פחות או יותר מה קרה, ומי אחראי, והשאלה היא, איך יאן וחבריו יצליחו לתפוס אותם ולהעמיד אותם לדין. ובצד יש גם סיפור אהבה (מאוד מאוד קלישאתי - הבחורה היא אמנית ענוגה שהיא מנפגעי הפשע שיאן חוקר).
עד עכשיו התייחסתי לספר הזה קצת כספר קלישאתי, וזה אולי נכון, אבל בכל זאת נהנתי. כי
- הוא פשוט קריא, ונחמד - ואני לא מצפה יותר באופן כללי (אני לא איזה הירשפלד או מנור); ובטח לא כשאני קוראת בשפה השלישית שלי
- הוא כן נותן לנו קצת תחושה של האזור (אם כי לתחושתי בטח עושה קצת רומנטיזציה לחיים שם)
- כי יש סיבה למה קלישאות הן קלישאות, במיוחד בספרות מתח או ספרות רומנטית - הן מדברות אלינו
Jan Storm1
